הסכם ירושה הוא אחד הכלים המשפטיים החשובים והפחות מוכרים בעולם דיני הירושה. מדובר בהסכם שנערך בין יורשים פוטנציאליים לבין אדם שעודנו בחיים, ובמקרה מסוים גם בין יורשים עצמם לאחר פתיחת הירושה, במטרה להסדיר את אופן חלוקת הרכוש העתידי או את שינוי החלוקה לפי רצון הצדדים.

בהתאם לחוק הירושה, התשכ"ה–1965, כל אדם יכול להוריש את רכושו לפי צוואה או לפי כללי הירושה על פי דין. אולם לעיתים קרובות קיימים מצבים מורכבים – בין אם בני משפחה מעוניינים להבטיח שקט נפשי והעדר סכסוכים בעתיד, ובין אם יורשים מבקשים לשנות את אופן החלוקה – ואז נכנס לתמונה הסכם הירושה.

הסכם ירושה הוא הסכם בכתב, אשר מחייב את הצדדים לו, וניתן לאכיפה בהתאם לדיני החוזים. חשוב לדעת שהסכם מסוג זה שונה מצוואה, מאחר שהוא מחייב את מי שחותם עליו כבר בחייו, ואינו ניתן לשינוי חד־צדדי כמו צוואה. החוק דורש שהסכם ירושה ייערך בכתב ויאושר על ידי בית המשפט לענייני משפחה או רשם הירושה.

ישנן שתי סיטואציות עיקריות בהן נערכים הסכמי ירושה:

הראשונה, הסכם בין אדם בחייו לבין יורשיו העתידיים. במקרה כזה, הצדדים מסכימים מראש על אופן החלוקה הצפוי לעתיד לאחר פטירתו של האדם. הסכם כזה מבטל בפועל את האפשרות לערוך צוואה סותרת, ויוצר ודאות בקרב כל הצדדים. יחד עם זאת, מדובר בכלי רגיש ולכן החוק מחייב אישור משפטי כדי למנוע מצבים של לחץ, כפייה או השפעה בלתי הוגנת.

השנייה, הסכם בין יורשים לאחר פטירת המוריש. מצב זה נפוץ יותר, ובעיקר כאשר אחד או יותר מן היורשים – על פי דין או צוואה – מסכימים לשנות את אופן החלוקה מתוך שיקולים אישיים, עסקיים או רגשיים. למשל, אם אחד האחים קיבל בירושה דירה, אך מסיבות שונות שאר האחים מעדיפים למכור אותה ולחלק את שוויה באופן שונה מהכתוב בצוואה או בפקודת הירושה, ניתן לערוך הסכם ירושה שמסדיר זאת.

היתרון המשמעותי בהסכם ירושה הוא הגמישות שהוא מציע. הצדדים יכולים להסכים על חלוקה שונה מהקבוע בחוק – למשל, לתת עדיפות ליורש שזקוק לרכוש יותר, או להתחשב בשיקולי צדק ותחושת משפחתיות.

כדי שהסכם ירושה יהיה תקף, נדרש לו מספר תנאים: ראשית, כאמור, יש לערוך אותו בכתב. שנית, חובה להחתים את כלל הצדדים הרלוונטיים. שלישית, לקבל את אישור בית המשפט לענייני משפחה שמעיין בהסכם ובודק כי הוא נעשה מרצון חופשי, תוך הבנה מלאה של התוכן והשלכותיו.

על אף שיתרונותיו של הסכם ירושה ברורים, יש לזכור שקיימים גם סיכונים. התחייבות מוקדמת עלול להגביל את רצונם או יכולתם של הצדדים בעתיד. לדוגמה, אם אדם חתם על הסכם ירושה אך שנים לאחר מכן השתנו נסיבות חייו באופן מהותי (כמו נישואין נוספים, לידת ילדים או שינויים כלכליים), הוא עשוי למצוא את עצמו כבול להתחייבויות שאינן משרתות עוד את טובתו האישית או המשפחתית.

לצורך כך, מומלץ מאוד להתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני ירושה לפני החתימה על הסכם כזה. עו"ד יבחן איתכם את ההשלכות המשפטיות, יוודא את ההבנה המלאה של ההסכם, ויבטיח שההסכם מנוסח בדרך שאין בה פרצות שיגרמו בעתיד לסכסוכים משפטיים.

לסיכום, הסכם ירושה מהווה כלי מתקדם ובעל ערך רב עבור משפחות המעוניינות לנהל את עתידן הכלכלי והרגשי באופן מסודר. ביצוע נכון ואחראי של הסכם כזה, בליווי מקצועי ואישור בערכאה מתאימה, מאפשר למנוע מחלוקות עתידיות, לשמור על שלום הבית ולחלק את העיזבון בהתאם לרוח המשפחה והנסיבות האישיות של כלל המעורבים.